עברי לידר

המוזיקה קראה ללידר כשהיה בן חמש. כבר אז הוא החל לנגן על פסנתר. במרוצת השנים הוסיף ולמד נגינה בגיטרה ובסינתיסייזר. את ימי התיכון העביר לידר במגמת המוזיקה של בית הספר לאומנויות "אלון" שברמת השרון, והקים להקת רוק בשם כך עושות כולן. הוא הופיע עם הלהקה במועדון ה"רוקסן", ותיכנן להתגייס ללהקה צבאית.
אולם כשהגיעה שנת 1992 ועימה מועד גיוסו, בצה"ל החליטו שלידר יהיה עוזר אפסנאי דווקא. אחרי חודש במדים לידר השתחרר מהצבא ופנה לעולם המחול. הוא כתב עם אוהד נהרין את הקטע "זינה" והלחין יצירות נוספות עבור להקת "בת שבע". הוא עבד גם עם להקת המחול ההלונדית NDT וחיבר את "אוקטובר" ו"נשיקות" עבור להקתה של ענת דניאלי.
ב-1996 חברת התקליטים "הליקון" החתימה אותו, ולידר החל לעבוד על אלבום הבכורה שלו. באוגוסט 1997 יצא לרדיו שיר ראשון שלו: "לאונרדו". בלדה שקטה ורוגעת, שהפכה בו ביום ללהיט ענק. "אף אחד משנינו", "תמיד אהבה" ו"מרי לנצח" שיצאו אחריו כבשו את הרדיו גם הם, יוצרים ציפייה ענקית לאלבום הבכורה של התגלית החדשה.
בדצמבר של אותה שנה יצא האלבום מלטף ומשקר. לידר כתב והלחין את כל האלבום לבדו. יועד נבו הפיק מוזיקלית, יהודה עדר ייעץ אומנותית. עוד השתתפו: גלעד שמואלי בתופים, גולן זוסקוביץ' בבס, נבו ועמית גולדנברג בגיטרות, טל עמירן בכלי הקשה, ואדם גורליצקי, לידר ונבו בקלידים.
"מלטף ומשקר" הציג את לידר כרומנטיקן, רגיש ומופנם. למרות מעטה האלקטרוניקה שנבו תפר לאלבום, הטקסטים עתירי המטאפורות של לידר הציבו אותו במשבצת נוגה. בדומה לזמרים-יוצרים מצליחים אחרים שלידר הושווה אליהם בהתלהבות, כמו ארקדי דוכין ויהודה פוליקר, גם לידר הצטייד במקדם חשיפה אישי גבוה. בכמה משירי האלבום הוא שר בגוף ראשון-נשי, מה שעורר סקרנות רכילותית וניפק עוד קצת יחסי ציבור.
אבל גם בלי הרכילות לידר כיכב בתקשורת. קראו לו "שלמה ארצי החדש", אמרו עליו שהוא "רמי קליינשטיין לצעירות". האלבום נחטף מהמדפים.
סיבוב ההופעות הראשון של לידר נפתח מיד אחרי צאת האלבום בהופעת בכורה מוצלחת באולם "סוזן דלל" שבנווה צדק, תל אביב. באותו ערב חשף לידר אישיות בימתית יצרית ואנרגטית, לא כזו שתואמת את רוחו התקשורתית הענווה. הוא המשיך להופיע, כובש עוד ועוד קהלים, כשבאפריל 1998 הוכרז מלטף ומשקר כאלבום זהב.
אחר-כך התפנה לידר לעבודה על האלבום השני, אותו הקליט עם נבו בלונדון. במאי 1999 יצא לרדיו "חולצת פסים", תקליט השדרים הראשון מתוך האלבום השני שבדרך. גם הפעם לידר פגע בול. הרדיו התנפל, הביקוש לאלבום בחנויות גבר ו"הליקון" החליטה למכור את התקליטון עצמו במהדורה מוגבלת של אלף עותקים.
אלבומו השני של לידר, יותר טוב כלום מכמעט, יצא ביולי 1999, חודש לפני המועד המתוכנן. גם הפעם לידר כתב והלחין לבדו. לידר ונבו גיבשו את ההפקה המוזיקלית, יהודה עדר המשיך לייעץ מוזיקלית, גלעד שמואלי ניגן שוב על התופים, לידר ניגן על פסנתר וקלידים, נבו ניגן על גיטרות וקלידים.
מינון הבלדות הגבוה נשמר גם באלבום זה, אם כי הארומה הכללית של האלבום השתנתה והיתה עכשיו יותר אקוסטית ומעט פחות אלקטרונית. בכל מקרה, זו היתה הצלחה כבירה, שהזרימה לרדיו עוד להיטים כמו "הכוס הכחולה" ו"יותר טוב כלום". במקביל ליציאת האלבום, לידר יצא לסיבוב הופעות שני, שיעקב גלעד ניהל אומנותית.
באפריל 2000 קיבל לידר אלבום זהב על יותר טוב כלום מכמעט. מלטף ומשקר טיפס באותה תקופה לעבר הפלטינה.
בראשית 2001 זכה לידר ב"פרס תמוז" על המופע שלו.
ב-2001 הפיק לידר, במקביל לעבודה על אלבומו, את אלבומה השלישי של שרון חזיז, פנסים, בו גם כתב ,שר, וניגן בגיטרה אקוסטית.
באוקטובר 2001 יצא לרדיו שיר ראשון מאלבומו השלישי של לידר: "בתי קפה". האלבום המלא, האנשים החדשים, יצא מעט אחר כך, כשהוא כולל 13 שירים חדשים ושיר אחד כבונוס: הביצוע של לידר לשיר "גשם אחרון", במקור של להקת פיקוד צפון, שהקליט לכבוד שירותרום 2001. לקראת צאת האלבום, פורסם בדצמבר 2001 ראיון שערך העיתונאי גל אוחובסקי עם לידר, שם התוודה לידר שהוא הומוסקסואל. בראיון, שהתפרסם במוסף "סופשבוע" של "מעריב", סיפר לידר על נטיותיו המיניות וחושף פרטים לגבי מערכת היחסים שלו עם בן זוגו, יניב ויצמן: "אין לי סודות ואני גם חושב שמגיע לקהל שהאמן לא יהיה כזה בעל סוד. ובאמת, במקרה שלי לא היה אף פעם סוד ענק - מי שקורא את הטקסטים שלי ומקשיב לשירים, כבר מזמן היה צריך להסיק את המסקנות לבד".
לגבי השאלה, מדוע לא יצא מהארון בשלב מוקדם יותר השיב לידר, כי כזמר מתחיל הוא חשש מהתגובה הסנסציונית של התקשורת. "בעיניי זה לא היה דבר סנסציוני, אלא חלק מהחיים שלי - אבל היה לי ברור מה יקרה מזה בתקשורת... יש דברים שאני רוצה להגיד רק דרך השירים...". מעט לפני כן התוודתה גם קורין אלאל על נטיותיה הלסביות.
בשנת 2002 הוציא לידר את "בוא", חידוש לשירה של ריטה. השיר יצא כסינגל מתוך פסקול הסרט המצליח "יוסי וג'אגר". לידר היה אחראי גם לכתיבת כל הפסקול. הביצוע של לידר הפך ללהיט בזכות עצמו. בהמשך השנה סייע לקלידן הקבוע שלו, עידן רייכל, בפרוייקט שהקים. הוא הפיק את האלבום הפרוייקט של עידן רייכל, שזכה להצלחה רבה.
בשנת 2003 חבר לידר למיטל דוהן להעלאת מופע בשם "אהבה וסקס בימים הנוראים". המופע, שעלה לראשונה בירושלים ב-2002, הוגדר כערב תאטרון, סיפורת ומוסיקה המוקדש לסקס ואהבה. בשנת 2003 ערך לידר לכבוד חג הגאווה את המופע "אלקטרו Live", עיבוד אלקטרוני לשיריו, שנעשה בידי המפיק Henree. מתוך המופע יצא הסינגל "מרי לנצח", שזכה לעיבוד מחודש.
בשנת 2004 הלחין לידר את פסקול סרטו של איתן פוקס, "ללכת על המים". שיר הנושא של הסרט היה חידוש ללהיט של אסתר ואבי עופרים, "Cinderella Rockafella" (שהגיע למקום הראשון בבריטניה בשנת 1967). הפעם ביצעו את השיר לידר וריטה. בדצמבר אותה שנה הוציא את הסינגל "זכיתי לאהוב", השיר הראשון מאלבומו הרביעי, זה לא אותו דבר. את האלבום הפיק לידר, כשהוא מוותר על שימוש בסמפלרים ואמצעים אלקטרונים, ומצהיר שהשתמש במחשב אך ורק ככלי הקלטה ועריכה, ולא ככלי נגינה. במקום, העדיף להשתמש בתזמורת ונגינה חיה.
זה לא אותו דבר יצא בפברואר 2005, במהדורה ראשונה ומצומצמת, שכללה גם את האי.פי
Fight, שמונה שירים של לידר בעיבוד אלקטרוני. עם חלקם הופיע לידר במסגרת "אלקטרו Live". זה לא אותו דבר זכה להצלחה רבה, והגיע לזהב כשנמכר תוך כחודש ב-20 אלף עותקים. באפריל 2005 השיק לידר את המופע הנלווה.