יוני רכטר - ביוגרפיה

תחילת הדרך 
 
 
יונתן רכטר נולד בתל אביב, ומגיל צעיר אהב מוסיקה. כשהיה בן שבע החל ללמוד לנגן בפסנתר, אך החליט להיות מוסיקאי רק כשגילה, בגיל 12, את הביטלס. הוא למד מוסיקה קלאסית, ניגן ג’אז, והלחין שירים למילים של חברו לכיתה, דן מיסטר, ביניהם את "דמעות של מלאכים", בגיל 16. חבר נוסף שלו מבית הספר, הסקסופוניסט גורי אגמון, לימד את רכטר ג'אז, וניגן איתו בשלישייה. רכטר אהב, בין השאר, את אריק איינשטיין ושלום חנוך. הוא שלח קסטה משיריו לחנוך, שלא הגיב. בסוף התיכון החל ללמוד באקדמיה למוסיקה, אך הפסיק כשהתגייס.
ב-1970 שירת רכטר בלהקת התותחנים, והשתתף בתוכניתה "לה בומבה", עם יהודית שוורץ, תמי גל, רומן שרון ואחרים. הוא הוקלט אז לראשונה בשירים "ברד ירד" ו"דרור יקרא", אך התגלה לראשונה כמלחין, כשהלהקה, כולל שלישיית אף אוזן גרון (יובל דור, קיקי רוטשטיין ועמי מנדלמן), הופיעה בתוכנית שהורכבה כולה מלחניו. כמו כן הוקלטה אז גרסה ראשונה ל"דמעות של מלאכים", בעיבוד אלדד שרים.
רכטר המשיך את שירותו הצבאי בצוות הווי תותחנים, עם מלי ברונשטיין (שרה את"בלילות הקיץ החמים"). הלהקה הקליטה את לחנו ל"מול הים" (מ' זלדה). באותה תקופה הקליטה הילדה רות פרלמוטר (באלבום ילדי עובדי תדיראן) את לחנו ל"חג פורים הנה קרב" (מ' רחל בן-אהרון), שהפך ל"מעשה בגמד" (מ' י. צפריר) בצוות הוי פיקוד ההדרכה, ואחר כך ל"גמד שרצה להיות ענק", בפי אריק איינשטיין.
 
 
 
 
 
 
פריצה בשנות השבעים 
 
 
בתחילת שנות ה-70 ניגן במועדונים שונים בתל אביב עם מוסיקאים כמו פטר וורטהיימר, ג'רי גרבל, אלון אולארצ'יק, שמוליק ארוך ואחרים. תוך כדי השירות הצבאי חזר רכטר ללמוד באקדמיה, אך עדיין התלבט בין קריירה מוסיקלית לבין הליכה בדרכו של אביו הארכיטקט. כשדני סנדרסון הזמין אותו להצטרף לכוורת ב-1972, הודיע רכטר שיצטרף לחצי שנה ואז יחזור ללימודים. כידוע, הוא נשאר בכוורת עד התפרקותה ב-1976, ותרם ללהקה מכישרונו כמוסיקאי-מלווה וגם כמלחין.
במהלך שירותו בכוורת המשיך רכטר להיות פעיל מוסיקלית גם מחוץ ללהקה. הוא עיבד את "אדוני השופט" ו"משעמם" למופע ולאלבום תפוח זהב, משירי סשה ארגוב. לאלי גורנשטיין הוא הלחין את "אף סולד", ועם אבנר קנר הוא הקים את הצמד האוואנגרדי 14 אוקטבות. רכטרוקנר הלחינו יחד מבחר שירים שהפכו לקלאסיקה של המוסיקה הישראלית "האחרת" בשנות ה-70.
ב-1976, בסוף ימי כוורת, היה רכטר לראשונה שותף מלא לאלבום עם אריק איינשטיין - האהבה פנים רבות לה. באלבום הופיעו לחניו ועיבודיו של רכטר ל"גמד קטן" (מ' רכטר), "מה עושות האיילות" ו"דג הזהב" (מ' לאה גולדברג), "זו אותה האהבה" ו"שיר אהבה סטנדרטי" (מ' איינשטיין) ועוד. בהקלטות ניגן רכטר בפסנתר, פנדר, אורגן וסינתיסייזר, ושר קולות. בשנה זו, כשכוורת היתה בסיבוב הופעות בארצות הברית, למד אצל הפסנתרנית ג'ואן בראקין והשתתף בסדנה יצירתית למוסיקה שכללה מוסיקת עולם. הסדנה נמשכה שלושה חודשים.
ב-1977 ניהל רכטר מוסיקלית את המופע של איינשטיין "אנשים אוהבים לשיר", שבו השתתפו אסתר ואפרים שמיר ושלמה יידוב. רכטר עיבד את רוב השירים, כולל קלאסיקות של איינשטיין, כמו "אני רואה אותה בדרך לגמנסיה", "ערב מול הגלעד", "אני ואתה" ועוד. במופע נכללו גם לחניו של רכטר ל"מה עושות האיילות", "זו אותה האהבה", "שיר אהבה סטנדרטי", "דמעות של מלאכים", ושיר חדש: "חוף בת ים"  (מ' ול' רכטר ומנחם זילברמן). שמיר שרה את לחנו ל"אבי של אלוהים" (מ' שמיר). רכטר עצמו שר במופע את "הימים חולפים" (מ' אורי שמיר), וניגן את "קטע אינסטרומנטלי בדו", שהפך ל"הנקניק מצייטלין", הכינוי שהעניק לו איינשטיין.
באותה שנה, הלחין רכטר ועיבד שיר שהפך לקלאסיקה: "עטור מצחך זהב שחור" (מ' אברהם חלפי), לאלבומם של איינשטיין ואבנר קנר, ארץ ישראל הישנה והטובה. בהקלטת השיר ניגן רכטר בפסנתר ושר קולות עם קורין אלאל ויהודית רביץ. מאז הוקלט השיר פעמים אחדות (גם על ידי איינשטיין עצמו), ונבחר במשאלים שונים בסוף שנות ה-80 כ"שיר העברי הטוב ביותר בכל הזמנים".
ב-1977 ניהל רכטר מוסיקלית גם מופע לאסתר עופרים, שבו ניגן עם שלמה יידוב ושם טוב לוי. הוא עיבד מחדש למופע את "דמעות של מלאכים", שיצא בתקליט שדרים.
באלבום הבכורה של גידי גוב, שיצא ב-1978, התבטא רכטר, כמנהל המוסיקלי והמעבד, במגוון גדול של סגנונות מוסיקליים: מסווינג ג'אזי קופצני, דרך רוק רך ועד לליווי מיתרים "קלאסי". הוא הלחין את רוב השירים באלבום: "שיר התעוררות", "כבו האורות", "בלעדייך", "שלוש בלילה בעיר" ו"הו איזה לילה" (מ' דני מינסטר) ו"העיקר זה הרומנטיקה" (מ' עלי מוהר). הוא אף עיבד את "בבוקר" (מ' יהודה עמיחי, ל' יהודית רביץ), "זמר לספינה" (מ' חיים חפר, ל' דוד זהבי) ו"סורו מני" (מ' אלכסנדר פן, ל' עממי). בהקלטות רכטר שר קולות וניגן בפסנתר. ב"פסטיבל הזמר" באותה שנה הגיע גוב למקום האחרון עם עיבוד שונה ל"שלוש בלילה בעיר".
ב-1978 הפיק דודו אלהרר את אלבום שירי הילדים של יהונתן גפן, הכבש השישה עשר, בעיבודו של רכטר. גפן הקריא שירים. רכטר, יהודית רביץ, גידי גוב ודייוויד ברוזה שרו לחנים של ברוזה, יצחק קלפטר, עדה נסטוביץ', שפי ישי, ובעיקר של רכטר. בין לחניו של רכטר היו: "כשנסענו העירה לבקר את דוד אפרים", "הילדה הכי יפה בגן", "מי שמביט", "גן סגור", "איך שיר נולד", "כשאהיה גדול" ועוד. בגישתו הרצינית לעיבוד ולביצוע, ובשילוב שיצר בין פופ, הרמוניות נוסח התרנגולים, השפעות קלאסיות, רגאיי, קאנטרי וג'אז, הציב רכטר סטנדרט חדש לאלבומי הילדים בארץ. האלבום זכה להצלחה רבה, ולא רק בקרב ילדים.
באותה שנה הפיק אלהרר מופע לרכטר ולרביץ: באופן קבוע וחד פעמי, שתועד באלבום. השניים שרו יחד את "נעימת פתיחה" (ל' רביץ), "שיר הפוך" (מ' יובל דור, ל' רכטר וגיל דור) ואת לחניו של רכטר ל"דמעות של מלאכים", "מה עושות האיילות", "לילה טוב" ו"עטור מצחך". רכטר שר סולו את "שלוש בלילה בעיר" ו"כבו האורות", וניגן קטע אינסטרומנטלי שהלחין: "נמלים לוחשות". רביץ שרה סולו את "מי לאהבה", "לילה" ו"עין גדי". במופע (ובאלבום שיצא ב-1979) רביץ שרה וניגנה בגיטרה ובקונגס. רכטר שר, ניגן בפסנתר ובפסנתר חשמלי, ניהל מוסיקלית ועיבד. ניגנו איתם רונן רבן בגיטרה חשמלית, ארנון פלטי בבס, דובי קיזלשטיין בתופים ויוסי שלמון בסקסופון ובקלרינט.
ב-1979הוציא רכטר אלבום סולו ראשון, התכוונות, בהפקת דודו אלהרר. רכטר הלחין ועיבד מגוון מוסיקלי, מג'אז-רוק ועד בלדות בליווי קלאסי.בראיונות הדגיש רכטר שהוא לא זמר. ובכל זאת, לצד קטעים כליים, הוא שר יפה את "זה כל מה שיש" ו"שוב היא כאן" (מ' מוהר), "וגשם יורד" (מ' מינסטר), "הלילה בחלום" ו"לילה ויום" (מ' רכטר) ועוד. בהקלטות רכטר שר וניגן בפסנתר, פנדר ואורגן. כן השתתפו: אלון הלל, מאיר ישראל ואהרון קמינסקי בתופים; שלמה יידוב ושמוליק בודגוב בגיטרות; מיקי שביב, ארנון פלטי ויוסי מנחם בבס; מרטון קם בסקסופון; שם טוב לוי בחליל וקולות; וגידי גוב, יוריק בן-דוד ונורית גלרון בקולות.
ב-1979 רכטר גם עיבד ליהודית רביץ את "על החוף" (מ' חיים גורי, ל' אבנר קנר), לדייוויד ברוזה את "בין הרעשים" (מ' רחל שפירא, ל' רכטר), וליוסי בנאי את "מי יהיה במקומי" (מ' בנאי, ל' רכטר), "לראות חבר בוכה" (מ' ול' ז'ק ברל, ת' בנאי), "עובדות" (מ' בנאי, ל' רביץ), ו"יפה כמוה לא הייתה" (מ' בנאי, ל' עממי צרפתי).
באותה שנה הלחין רכטר מוסיקה למופע המחול "אגדה בחולות", של הכוריאוגרפית רינה שרת והבמאי יוסף מילוא, בתיאטרון המחול "ענבל". הוא יצר מוסיקה מזרחית ותל אביבית, קלאסית וסשה-ארגובית, וגם שירים, ששרו משתתפי המופע בהדרכתו הקולית של רפי קדישזון: "נמה יפו" (מ' יעקב שרת ויוסף מילוא), "ילדי ההפקר" ו"הילד ניסים" (מ' נתן אלתרמן). רכטר שר קולות בקטע "חולות", וניגן בפסנתרים ובסינתיסייזר.