אריק איינשטיין - ביוגרפיה נוספת

אריק איינשטיין נולד בתל אביב ב-3.1.1939. כנער היה חבר בתנועת הנוער "השומר הצעיר" ואהב לשיר, אך התעניין בעיקר בספורט, וגם זכה להישגים בתחום: הוא היה אלוף הארץ לנוער בקפיצה לגובה. בגיל הגיוס הוא לא חשב ללכת ללהקה צבאית, אך אביו, יעקב, שחקן תיאטרון "האוהל", דחף אותו לנסות להתקבל לנקודת הזינוק החשובה ביותר בבידור הישראלי: להקת הנח"ל. חיים טופול, אברהם הפנר ואורי זוהר היו בין הבוחנים שלו כששר את "שיבולת בשדה" ושיחק אטיוד קצר. איינשטיין התקבל ללהקה, בה שירתו ברקו (אליהו ברקאי), יוסי פרוסט ואביטל מוסינזון ואחר כך יהורם גאון, עליזה רוזן, עמירם ספקטור, גברי בנאי והאקורדיוניסטים יוסל'ה אורג ותובל פטר. איינשטיין שר בתוכניות "צריך לחיות" (בה קיבל קטעי סולו ראשונים ב"פגישה בניכר" וב"יא ירח") ו"לא לצאת מהכלים" (בה היה סולן ב"רוח סתיו" ושר גם ב"דינה ברזילי", "אחד גבוה ושניים קטנים" ועוד).
ב-1959, אחרי שהשתחרר מהצבא, שיחק ושר בתיאטרון הסאטירי "סמבטיון" וגם בתוכנית האחרונה של להקת בצל ירוק (עם ברקו, חיים טופול, אברהם מור, גליה טופול ונירה עדי). בין השירים בהם בלט קולו היה "ליפא העגלון", בו היה הסולן ידידו ברקו, שנהרג בתאונת אופנוע.
ב-1960 הוציא איינשטיין תקליטון סולו ראשון, ובו ארבעה שירים בעיבוד אריה לבנון: "השעות הקטנות של הלילה" (מ' יוסי גמזו, ל' יוחנן זראי), "פונדק במדבר" (מ' אהרון שבתאי, ל' אריה לבנון), "היא הייתה בת 17" (מ' עמוס אטינגר, ל' אדוארד אולארצ'יק) ו"עיר לבנה" (מ' ול' נעמי שמר).
אחרי הוצאת התקליטון הייתה הפסקה של שנים אחדות בטרם המשיך איינשטיין להקליט כסולן. בשנים אלה הוא שר בלהקת הצעירים עם נחמה הנדל, יוסי פוסט ושייקה לוי, בה הופיע בשם הבדוי ארי גורן. הוא גם השתתף כזמר ושחקן בהצגות, ביניהן "משלי ערב", "תל אביב הקטנה" ו"אירמה לה דוס", כיכב בסרטו של שלמה סוריאנו "ניני" (בו השתתף גם אביו, יעקב, בתפקיד אביו), וגם התחתן (עם אלונה). ב-1964 הוא הצטרף לבני אמדורסקי ויהורם גאון לשלישיית גשר הירקון, בה היה חבר עד שנת 1966.
שני הרכבי שלישיית גשר הירקון (בשני החליף ישראל גוריון את יהורם גאון) היו ההצלחה הגדולה ביותר במוסיקה הישראלית הפופולרית של שנות ה-60. רבים מהשירים בשני אלבומיהם (ושירים נוספים שלא נכללו בהם) הפכו לקלאסיקה של הזמר העברי. איינשטיין עצמו, אגב, מתייחס לתקופה ההיא במעט זלזול, כאל תקופה חביבה, אך חסרת ערך אמנותי אמיתי. הוא האזין אז לרוקנ'רול ולביטלס, ואילו שירי השלישייה היו קרובים יותר לשנסונים צרפתיים ולבלדות רוסיות מאשר למוסיקה החדשה. עיבודיו של יצחק גרציאני, עם השפעות הג'אז בהם, היו אומנם די "מתקדמים" ושונים מצליל הלהקות הצבאיות ששלט בזמר העברי, אך ההתייחסות לפופ הייתה כאל בדיחה. שלישיית גשר הירקון, לדוגמה, הקליטה את "From Me To You" של הביטלס כ"למה את לא יוצאת איתי" (מ' חיים חפר), ובסרטו של מנחם גולן "דליה והמלחים" הופיעה השלישייה בשיר "שייק" (מ' רות בת דור, ל' גרציאני) כשחבריה חובשים פיאות בסגנון הביטלס.
בתקופת חברותו בשלישיית גשר הירקון המשיך איינשטיין לשחק בסרטים ולהקליט כסולן. ב-1964 הוא שיחק בסרטו של אפרים קישון "סאלח שבתי" וגם שר בפסקול עם גאולה נוני את "לי ולך" (מ' דידי מנוסי, ל' יוחנן זראי). הוא גם השתתף בסרטו של ישראל "פוצ'ו" ויסלר "אולי תרדו שם".
בפסטיבל הזמר 1964 שר איינשטיין בעיבוד תזמורתי של גרציאני את "הרחק בלילה" (מ' יעקב שבתאי, ל' שמואל אימברמן) ועם שלישיית גשר הירקון את "אותך" (מ' אורי אסף, ל' יגאל גורדון).
בפסטיבל הזמר 1965 זכה איינשטיין במקום הראשון עם "איילת החן" (מ' עודד בצר, ל' נתן שחר, ע' גרציאני). שלישיית גשר הירקון הגיעה למקום השני עם השיר "הגביע"  (מ' יורם טהרלב, ל' נחום היימן) ולמקום השלישי עם השיר "ליל קרב" (מ' ברוך שדה, ל' שמואל אימברמן). גם בפסטיבל הזמר 1966 ידע איינשטיין הצלחות. כסולן הוא זכה שוב במקום הראשון עם השיר "ליל סתיו" (מ' חיה כהן, ל' חיים צור, ע' שמעון כהן) ועם שלישיית גשר הירקון במקום השני עם "ריח תפוח ואודם שני" (מ' טהרלב, ל' היימן, ע' אלכס וייס). חוץ מזה הוא שר בפסטיבל גם את "לא פעם בקיץ" (מ' רחל, ל' שולמית ליפשיץ) ועם השלישייה את "בואי ילדה" (מ' ול' יאיר קלינגר, ע' אלכס וייס).