שלום חנוך - ביוגרפיה נוספת

אגדת דשא - תחילת הדרך 
 
 
שלום חנוך ניגן כילד במנדולינה וחלילית ואהב מוסיקה קלאסית, מחזות זמר, בלדות, בלוז, גוספל, שירים רוסיים, צרפתיים וברזילאיים ומוסיקה עממית אמריקאית, עד שבא הרוק'נ'רול והפך לתחום העניין העיקרי שלו.
בגיל 12 קיבל מאביו גיטרת ג'אז, למד לנגן והחל לחבר שירים. בגיל 14 השלים שיר ראשון, לו כתב מילים ולחן, "לילה". בעקבות אהבה נכזבת כתב שירים רבים, לבדו ועם חברו מאיר אריאל, שהיה מעט מבוגר ממנו. רבים משיריהם נוצרו בהזמנה לאירועים בהם הופיעה להקת הקיבוץ, המשמרון, חלקם כפרודיות. "אגדת דשא", לדוגמה, נכתב בסגנון "יצאנו אט" כדי שיתאים לאחיו של חנוך, בעל קול הבריטון העמוק. בין השירים שיצרו יחד באותה תקופה התפרסמו אחר כך "אגדת דשא", "ניסע לים", "ריסים" ו"יום אחרון", אותו הלחינו למילים של אברהם שלונסקי.
בגיל 16 החל חנוך ללמוד בבית הספר לתיאטרון "בית צבי" וגם המשיך לכתוב שירים, חלקם בהשפעת גילוי הביטלס, וב-1965 היו חדוה ודוד הראשונים שהקליטו לחן שלו, לשיר "סתיו" שכתבה חברתו ללימודים, שמרית אור.
 
 
 
 
 
 
להקת הנח"ל 
 
 
בגיל 19 עזב חנוך את "בית צבי" והתגייס. תחילה נדחה ניסיונו להתקבל ללהקת הנח"ל, בטענה שהוא רציני מדי, אך כשיאיר רוזנבלום שמע את שיריו הוא התקבל ללהקה, אך לא כזמר סולן, וגם לא כמלחין.
בסוף 1966 הוקלט חנוך לראשונה, בתקליט כל הכבוד לנח"ל, כששר עם שולה חן את "מטריה בשניים" ועם חן ומנחם זילברמן את "הורה היאחזות". בתקליט הבא של הלהקה, הנחלאים באים, הנחלאים באים, נכלל לחן יחיד שלו שרוזנבלום חשב לנכון לשלב ברפרטואר הלהקה, לחן קליל לשיר "רכלניות" (מ' דוד עתיד). חנוך גם סייע באותו תקליט בהדרכה המוסיקלית ושר ב"גשם בוא", "ציפורים", "ואלס להגנת הטבע", "הללויה" ו"היה לי נער".
בזמן השירות הופיע חנוך גם בהופעות אזרחיות עם זילברמן, חנן יובל ואלי מגן והמשיך גם להלחין: את "בבלת" שכתב ושר אריאל (בתקליטון ירושלים של ברזל) ואת "ז'ק אבוטבול", שיר בדיחה שכתב עם יוסי פולק. כשהשיר הוקלט שנים אחדות לאחר מכן על ידי להקת פיקוד דיזנגוף הסתתרו חנוך ופולק תחת השמות ד. אלדד וח. בן-ציון, אך השיר היה חשוב לקריירה של חנוך: הוא שר אותו בסוף 1967, בפעם הראשונה בו שמע אותו אריק איינשטיין.
זה קרה במסיבה במועדון "החלונות הגבוהים" בתל אביב, כשחברים של איינשטיין הכריחו את חנוך לשיר כמה שירים. הוא שר את "ז'ק אבוטבול" ושני שירים פחות מצחיקים, "לילה" ו"ריסים", וכבש את ליבו של איינשטיין. השניים התחילו מיד לעבוד ביחד, ושבועות אחדים לאחר מכן הקליט איינשטיין ארבעה מלחניו של חנוך: "ריסים" ו"פתאום בלעדיו" (מ' אריאל), "הגר" (מ' חנוך) ו"שבת המלכה" (מ' איינשטיין). השירים, בעיבוד אלכס וייס, יצאו בתקליטון בתחילת 1968 וסימנו את תחילתה של ידידות ושותפות יצירתית מוצלחת, שהביאה למהפכה במוסיקה הישראלית.
בתקליטו הבא של איינשטיין, מזל גדי, הלחין חנוך את כל השירים למילים שלו, ביניהם "האדון הרופא", "לילה", "כהה כהה", "מה שהיה היה" ועוד. ולמילים של אחרים, ביניהם "הימים הארוכים העצובים" (מ' איינשטיין), "מכופף הבננות" (מ' אריאל), "רוח רוח" (מ' מרים ילן-שטקליס) ועוד.

שלוש שנים של מבול יצירתי 
 
 
ב-1968חנוך השתחרר מלהקת הנח"ל, נישא לליהי עפרון, עזב את הקיבוץ ועבר לגור בעיר.
אחרי שחרורו יצר חנוך כמות עצומה של שירים שזכו להצלחה. ביניהם לצוות הווי נח"ל את "דבר אל העצים" (מ' לאה נאור), "הפכפך כאביב" ו"בשלולית" (מ' מירה מאיר), ללהקת פיקוד דיזנגוף את "שידברו עלי מאחורי הגב" (מ' יורם טהרלב), ליוסי בנאי ואילי גורליצקי את "רכילות" (מ' בנאי) ו"חכמי חלם" (מ' חיים חפר), לתאומים את "בנציון המשוגע" (מ' ירון לונדון), "על פצצות וחתיכות" (מ' עמוס קינן) ו"חולה ירח" (מ' יעקב רוטבליט), לשולה חן את "תחת כובד התפוח" (מ' טהרלב), "איזידור" (מ' שמרית אור) ו"אוריה החיתי" (מ' יהונתן גפן), לחדוה ודוד את "פגישה מקרית" (מ' חנוך), לששי קשת את "בגני הנעול", ללהקת נח"ל עוז את "הכולבויניק" ולאיינשטיין את "פראג" (מ' חנוך), שיר שהיה נקודת מפנה בקריירה של איינשטיין כששר אותו בפסטיבל הזמר 1969.
ב-1969 החל חנוך גם לשיר בהקלטות, תחילה בהיסוס, כחלק משלישיית השלושרים עם בני אמדורסקי וחנן יובל. הוא עוד לא שר סולו, אך הלחין את רוב שירי השלישייה, ביניהם "צרות טובות" (מ' אור), "מי מפחד מגברת לוין", "איפה נטשה ופייר" ו"מי אם לא אלוהים" (מ' גפן), "האוהבים את האביב" (מ' טהרלב) ו"לילי שלי" (מ' רוטבליט). עם אורי זוהר הוא יצר ושר את "התרוממות" ו"הרימו נא" לסרטו "התרוממות", ועם זוהר ואיינשטיין ומקהלת כולם שר בהקלטת גרסה עברית לשירו של ג'ון לנון "תנו צ'אנס לשלום".
בשנים 1969 - 1970 שילב חנוך בין חברותו בהשלושרים, ממנה התפרנס בהופעות, ובין שיתוף הפעולה שלו עם איינשטיין בתקליטים שבלול ופלסטלינה (שנשאו, לראשונה, את שמותיהם כשותפים לאלבום), בסרט "שבלול" ובשתי תוכניות "לול" הראשונות. ככותב ומלחין היה חנוך שותף ליצירתם של השירים בהם נוצר הרוק הישראלי המקורי, ביניהם "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר", "קח לך אישה ובנה לה בית", "אל תוותרי עלי", "למה לי לקחת ללב", "אבשלום", "הבלדה על יואל מוישה סלומון ושלושת רעיו", "אמא שלי", "כתבו עליו בעיתון", "אסור לוותר" ו"מה אתי". הוא גם הוקלט לראשונה כסולן ב"מה שיותר עמוק יותר כחול", "פלסטלינה", "מאיה" ועוד.
בפרץ יצירתי חסר תקדים יצר חנוך באותה תקופה עוד לחנים שהפכו ללהיטי ענק: "היושבת בשורה הראשונה" לשלושרים, "כמו אריה וכמו קוף" לגשש החיוור, "חוזה לך ברח", "שק של חלומות", "אם אלוהים היה רוצה" ו"לישון לישון" לאושיק לוי, "בלדה בין כוכבים" לפופיק ארנון, "ד"ר יארינג" לכיף התקווה הטובה, "נגה", "היי אשה" ו"השומרים" לשובבי ציון וגם ג'ינגלים לתוכנית "ממנו אלייך" של דורי בן-זאב בגלי צה"ל.
 
 סולו ראשון ואכזבה בחו"ל   
 ההצלחה הגדולה יצרה אצל חנוך תחושה שכדי להתפתח הוא זקוק לאתגרים חדשים. באוקטובר 1970 הוא נסע עם אישתו ובתו לאנגליה, ללא קשרים מקצועיים וחברתיים ועם אנגלית מאוד בסיסית. אחרי כחצי שנה של התארגנות בלונדון יצרה לו ליהי אישתו קשר עם המפיק הבריטי דיק ג'יימס (המו"ל של הביטלס ואלטון ג'ון, בין השאר), וחנוך יצר והקליט בלונדון אלבום בכורה.
האלבום Shalom כלל חידושים לשירים מתקליטיו עם אריק איינשטיין, להם כתב חנוך מילים באנגלית: נעימת "פלסטלינה" הפכה ל"End Of The Road", "אבשלום" הפך ל"Here And Now", "אל תוותרי עלי" הפך ל"Take Off My Shoes" ו"מאיה" נשאר "Maya". לאלה הוא צירף שירים חדשים שכתב והלחין, ביניהם "Peaceful Love", "So Long" ו"Lihi’s Song" ומה שהיה אמור להיות להיט התקליט (אך הצליח רק בישראל), "Under Tropical Moonlight". מפיק התקליט קפלן קיי, המעבד רוברט קירבי והנגנים, שהיו ממיטב נגני האולפן של לונדון, יצרו שילוב של קאנטרי אמריקאי ורוק בריטי נוסח קט סטיבנס ואלטון ג'ון. Shalom יצא באנגליה באמצע 1971, זכה בדרך כלל לביקורות טובות (פרט ל"Time Out" שאיחל לו כישלון), אך לא נמכר כצפוי. דיק ג'יימס, ששילם לחנוך משכורת, רצה תמורה מיידית לכספו ודרש מחנוך ליצור להיט שיציל את המצב, אבל חנוך לא עמד בדרישה והחוזה ביניהם בוטל.
חנוך המשיך בניסיונותיו לעניין חברות תקליטים בבריטניה וצרפת והגיע ארצה לביקורים קצרים. כאן הלחין לאיינשטיין את "כמה טוב שבאת הביתה" (מ' יעקב רוטבליט), את "ילדים של החיים", אותו הוא גם שר לסרט "ג'ימי היפה" של בועז דוידזון, ושיר לסרט "מציצים". הוא גם הופיע כאן מעט (עם שלמה בר בכלי הקשה ויהודה שהרבני בגיטרה), אך לא הצליח למשוך קהל וחזר לאנגליה.
באמצע 1973, בדרך לארה"ב, עצר חנוך לביקור בארץ ומאז הוא כאן. בראיון ל"ידיעות אחרונות" הוא סיכם אז: "אחרי שלוש שנים מותר לבן אדם להתקפל ולהגיע למסקנה שהצלחה בינלאומית זה לא בשבילו. כשנמצאים בארץ לא יודעים מה נעשה שם באמת. כדי להצליח בחו"ל אתה חייב קודם כל להתערות... באנגליה אפשר לחיות מאה שנה ולהישאר זר...".