ברי סחרוף - "האחר"
 ברי סחרוף. למה הוא מתכוון? האלבום החדש של סחרוף ("האחר") מספר משהו עצוב על המקום שאנחנו חיים בו
זה בא בשלב קצת מאוחר מדי בחיי האתר הזה, אבל מצד שני אני לא יכול להתאפק ואני מתנחם בזה שבימים הספורים שאנחנו עוד כאן אולי מישהו ישים לב...
מדובר על "האחר", האלבום החדש והמדהים של ברי סחרוף. פתאום, אחרי עשרים האזנות מהתחלה עד הסוף, פתאום הרגשתי שאני מבין אותו. שאני יודע בדיוק על מה הוא מדבר. וממש לא משנה לי אם לכך התכוון המשורר, אלא מה זה עושה לי. לכל אחד: לסחרוף, לך, לי, לכל אחד, מותר לפרשן כל יצירה איך שבא לו. איך שמרגישים.
"האחר" הוא אלבום קונספט. לא במקרה יש בו פתיחה וסיום, לא סתם השירים מתחברים זה לזה כי זה "יפה" או "מתאים". זהו אלבום של מסע נורא. גם במובן של "נורא הוד" וגם במובן של קשה, לא נעים. לא כזה כיפי בין הרים ובין גבעות אלא מסע מפרך (תחושתית, ובהתאם גם מוסיקלית) שנפתח באופטימיות יחסית ויורד במהירות אל הדכאון המוחלט, אל החידלון והמוות.
הנושא במסע הזה אינו חייו האישיים של סחרוף (שאני מקווה שהם טובים ומספקים) אלא מדינת ישראל נכון לימינו. אנחנו צועדים מדחי אל דחי, ממעידה למעידה, מאכזבה לאכזבה. פחד מלחמה, ניכור, זרות, רעש בלתי נפסק. מדכאון לייאוש. סחרוף בתפקיד "האחר" (כמו דיוויד בואי החייזר) מדווח על המצב, אך גם לכוד, כמו רובנו, בתוכו.
לא סתם מופיע "התקווה" פעמיים באלבום הזה, פעם ראשונה ב"רואים שלא רואים": "כל עוד בלבב הולך לאיבוד" ופעם שניה, דגימה של ההמון בקטע הכי דרמטי לקראת סוף התקליט, בסוף "עיר מקלט" (כשעוד היתה תקווה למצוא במדינה הזו מקלט), ולפני "ריבונו של עולם" האפוקליפטי. תקשיבו לשירים דרך המשקפיים הלא וורודות האלה ופתאום (כמעט) הכל מסתדר. הנה כמה משפטי מפתח (וזה רק חלק קטן, ובלי המנגינות הנפלאות והאפקטים המעצימים אותם):
"רועד עלי הבית.... הנה זה מתחיל הנה זה נגמר... משיח מחכה להזמנה... בחלום ובתקווה... הפחד בעיניים... עשן מעל המים... ("רועד").
"כל כך נחמד ללכת סתם, כאילו לא היינו כאן מעולם... יש כאלה שמסתירים את הקרניים ואחרים שהדביקו לעצמם כנפיים... ("אבק בנעליים").
"שוב שיגעון בראש קודח... נפרץ הסכר... מישהו אמר אלו הם חבלי משיח... היום זה בוער אבל מחר יצמיח... התשובה חבר נישאת ברוח... שום פתרון הוא לא בטוח... האופק קרוב הפצע פתוח... שוב החלום נתפס ברשת..." ("שוב שיגעון").
"ואלו הימים, לילות של שימורים... ממיר את הכאב בכאב של אחרים,...קול עוד בלבב הולך לאיבוד...שלי שלו שלך, שלך שלא שלי... אתה בסך הכל כלי... אתה ואני אמרו את זה קודם זה לא משנה... בסך הכל כלי" ("רואים שלא רואים").
"ותרי עליי, ותרי בבקשה... אני יורד אל הספינות, נקלע אל תוך כל הסופות...אני נשנק בין השברים... איתך יהיה קשה למות... אני נמלט מחוץ לזמן ואת מושכת שוב לכאן... אני נכנע, אני נכנע לך..." ("נכנע לך").
"את, כן את, תהיי לי – עיר מקלט" ("עיר מקלט").
"אתה יכול סופית למות, אב שכול אני כבר לא מרגיש, דמעות החורף עליך יגידו קדיש". (ריבונו של עולם).
אז למה הוא מתכוון?
קישור: MOOMA
תוכן נוסף
 אין מתאים מברי סחרוף וקולו המנסר לבצע תפילות עתיקות ביום חמישי האחרון בתיאטרון ירושלים קיבלנו דוגמא מצוינת לעובדה שמוסיקה יכולה לקרב לבבות ולגשר על פערים, גדולים ככל שיהיו. אנסמבל היונה אירח במסגרת פסטיבל העוד את מאיר בנאי וברי סחרוף למה שהתברר כמפגש מוסיקלי מרתק ביותר.
|
 ביוגרפיה הקריירה המוסיקלית של ברי סחרוף היא סיפור מרתק של התפתחות והשתפרות, של מעבר מעמדה של מוסיקאי שוליים אל השורה הראשונה במוסיקה הישראלית. אחרי שנים ארוכות בהן היה סחרוף המוסיקאי שמאחורי הקלעים ו"הגיטריסט החתיך שמנגן עם פורטיס", הוא הפך בשנות ה-90 לאחד המוסיקאים המשפיעים, הנחשבים והמצליחים ברוק הישראלי.
|
 מילים לשיר בלה בליסימה (לזוז 2002) מילים: הדג נחש ושאנן סטריט
לחן: הדג נחש
|
 הקליפ לשיר של ברי. כתב: נתן אלתרמן. הלחין: נפטלי אלטר.
|
הודעה לגולשים באתר
התוכן באתר זה קובץ ממגוון רחב של מקורות איכותיים וממספר גדול של אתרים מתחומים שונים וברובו אינו נכתב על ידנו אלא מצוטט כמו שהוא תוך מתן קרדיט ליוצריו על ידי הפניית הגולש. אנא זיכרו כי איננו אחראים לעדכניותו של המידע או לתכנים פוגעניים לכאורה מהסיבות הנ"ל ,למרות שאנו משתדלים לפרסם רק מאמרים מאומתים ומדוייקים. כמו כן, הכניסה לאתר זה מהווה הצהרה כי אתם מוותרים בזאת על כל דרישה משפטית כעת ולאחר הגלישה באתר וכי קראתם את ההקדמה הנ"ל והבנתם אותה על כל המשתמע ממנה. יחד עם זאת, אם מצאתם כתבה המפורסמת כאן ואשר לדעתכם פוגעת בכם באיזו שהיא צורה אנא צרו קשר עמנו בהקדם.
|
הוסף תגובה